תגית: ויקיפדיה

ויקיפדיה במבט אישי

רגיל
נורמן רוקוול "הבעיה שכולנו חיים איתה"

בשנת 2010 שהינו בארצות הברית. יהודה קיבל מילגת פולברייט.

יהודה ושי עבדו ואני נשארתי בבית.

באחד הימים הראשונים לשהייה שלנו בקולג' פרופסור איימי קַמַרְדֶז, הבוסית של יהודה, ראשת החוג לחינוך הזמינה אותי לביקור במחלקת החינוך של הקולג'. על הקיר היתה התמונה הזאת.

איימי סיפרה לי על הרקע לתמונה. זה מאוד ריגש אותי. חזרתי לדירה שלנו בקולג' וראיתי שבעברית אין ערך כזה בוויקי.

רובי ברידג'ס נולדה ב‏ 8 בספטמבר 1954, שלושה ימים לפני. היא הייתה הילדה האפרו-אמריקאית הראשונה ששולבה ללמוד בבית הספר ביחד עם ילדים לבנים.

היא גרה בעיר ניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה בדרום ארצות הברית.

ביום הראשון ללימודים בשנת 1960 היא הגיעה לבית ספר שהיה עד אז ללבנים בלבד. היא הוסעה לביה"ס בצו בית המשפט הפדרלי ובניגוד לעמדת הממשל במדינת לואיזינה. ההתנגדות לאינטגרציה הייתה עזה מצד הורי התלמידים, הנהלת בית הספר וצוות המורים ומצד האוכלוסייה הלבנה בכלל.

ביום הראשון לשנת הלימודים הצטופפו מפגינים רבים מול שערי בית הספר. הם זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה ובעד הפרדה ודיקלמו חרוזים בעלי אופי גזעני. כל ההורים של ילדי כיתה א' הוציאו את ילדיהם מבית הספר ומנעו מהם להתחיל את שנת הלימודים.

ב-14 בנובמבר 1960, היום הראשון לשנת הלימודים, הגיעה רובי ברידג'ס ללימודים במכונית משוריינת שחורה, מלווה באמה ובארבעה מרשלים.

התחלתי לכתוב וזה הערך הראשון שכתבתי בוויקיפדיה.

אשר לתמונה :

ציור של נורמן רוקוול "הבעיה שכולנו חיים איתה"

רואים את הילדה בשמלה הלבנה שלה וסרטים בשיער ומחזיקה ספר. היא נראית כמו תלמידת כיתה א מושלמת אבל היא מוקפת במרשלים שמגנים עליה מפני ההורים הזועמים של התלמידים הלבנים. על הקיר רואים את העגבניות שזורקים לעברה.

דילמה ראשונה: האם לכתוב ישירות בוויקי, כך שכולם יכולים לראות מה אני עושה, לראות עבודה לא מוגמרת, טיוטתית, התלבטויות, הערות שאני כותבת לעצמי …  או לכתוב לעצמי בלבד, במסמך פרטי ולהעלות את הטקסט רק כשהוא נראה לי שלם.

אכן כשהעליתי את הערך מישהו מצא לנכון לנזוף בי אני לא זוכרת על מה.

מי שהציל אותי מהנזיפה היה אחד לירון דורפמן. לא הכרתי אותו אז, אבל כשאמרתי ליהודה את השם הוא אמר לי שנראה לו שזה תלמיד שלו מהמכללה האקדמית גליל מערבי. פניתי במייל ללירון ובדקתי איתו. ואכן, הוא היה תלמיד של יהודה. למעשה יהודה היה מי שלימד את לירון על ויקי וגם עד היום לירון הוא אחד העורכים הפעילים ביותר בוויקי העברית.

ככה התחלתי לכתוב בוויקי בעברית, כשאני באמריקה ולירון, התלמיד לשעבר של יהודה, מגן עלי מעורך אגרסיבי אנונימי.

2. נושא מאוד מאוד מפורסם כיום בארץ: קיימת מתיחות חריפה מאוד בין עורכי ויקי בעברית. יש אווירה של ביקורת הדדית מאוד מאוד קשה. זה גם בגלל דרישות איכות מחמירות אבל גם מאוד מקשה בעיקר על עורכים חדשים.

ניצן, ליאור ודני על הסירים. צילם: מאיר דרום. CC BY 3

 זו תמונה של מאיר דרום.

במשך השנה ששהינו שם הוזמנתי כמה פעמים לכיתות בקולג' כדי לספר על החינוך בקיבוץ. זה היה לי מאוד קשה באנגלית אבל עשיתי את זה.

נעזרתי בתמונה הזאת שמאיר שם באוסף תמונות שלו באינטרנט. המורים והתלמידים מאוד נהנו לשמוע מה עושים שלושת הילדים האלה בבגרותם:

ליאור – טייס

ניצן – איש מחשבים

דני – עורך דין

לקראת החזרה הביתה, בתור מתנת פרידה מהקולג כתבתי ערך שלם על החינוך המשותף בוויקי האנגלית. נתתי אותו לאיימי, הבוסית של יהודה שתבדוק אותו ותתקן מה שצריך.

זה ערך שעד היום קיים בוויקיפדיה באנגלית. מאוחר יותר תירגמתי אותו לעברית: חינוך משותף.

עניינים:

1. מאיר אישר לי להעלות את התמונה הזאת לוויקי והיא הפכה להיות ממש להיט. בשלב מסויים אפילו רצו להפוך אותה לתמונת החודש או משהו כזה, אבל הרעיון  נגנז. הייתה התנגדות "כי רואים לאחד הילדים".

2. אפשר לראות שלערך הזה נוספו עשרות תמונות. לא אני אספתי אותן. בוויקי בעברית הערך הפך להיות מאוד מאוד מבוקש כנראה על ידי בוגרי החינוך המשותף והרבה עורכים הוסיפו תמונות שקשורות לחינוך המשותף מהמון קיבוצים.

3. ברגע שהערך מופיע בוויקי הוא כבר לא של מי שכתב אותו. כל אחד יכול להוסיף, להעיר, לתקן לשנות. משהו שמאוד מיוחד לוויקיפדיה: ההיסטוריה של העריכה גלויה לכל. אפשר לראות מי כתבו מה כתבו, באיזה יום, באיזה שעה ומה בדיוק הם כתבו.

מוריה שלומות. צלם: חן אלון. CC BY 3

מוריה בת קיבוץ ברעם. הייתה יושבת ראש שלום עכשיו ועכשיו היא הקימה ארגון שקוראים לו הורים נגד מעצר ילדים.

למוריה עדיין אין ערך בוויקיפדיה אבל אני הכנתי את התשתית לערך שוודאי ייכתב בעתיד, על ידי או על ידי מישהי אחרת.

הכנת התשתית במקרה זה כוללת את המרכיבים הבאים:

  1. תמונה בוויקישיתוף שהוא מאגר התמונות הענקי של ויקיפדיה. כיום יש בוויקישיתוף מעל 83 המיליון תמונות, קבצי קול, סרטונים. בעיקר תמונות. ביקשתי ממוריה תמונה שלה והעליתי אותה לוויקי שיתוף.

יצרתי דף ויקינתונים מאגר הנתונים של ויקיפדיה.
משהו חשוב על ויקינתונים:
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה רב לשונית. כרגע יש כנראה 327 שפות שהיא כתובה בהן.
ויקינתונים היא מאגר הנתונים של כל השפות האלה.
למשל תל אביב:
יש 139 שפות מתוך ה-327 שפות של ויקי שיש בהן את הערך תל-אביב.
בכולן צריך להיות כתוב מידע אנציקלופדי בסיסי:
איפה העיר תל-אביב נמצאת?
כמה תושבים יש בה? 
מי ראש העיר?

אז בוויקי נתונים מאוחסנים הנתונים הבסיסיים האלה ועוד רבים כמוהם  ומשם כל השפות מוזמנות לדלות אותם, כל אחד בשפה שלו.

קיבוץ אילון, צילום מרכס אדמית, 2010 צלם: ברי"א, CC BY 3.0

חשוב:

מידע במיזמי ויקימדיה כולו כולו חופשי לשימוש כל אחד.
אנחנו קהילת המידע החופשי אנחנו דוגלים ב[כך שיהיה מידע זמין בלי עלות ואיכותי לכולם בכל העולם.
בשונה לעולם המסחרי אנחנו לא אינטרסנטים ולא משמשים פלטפורמה לפירסום.
פרסומות עושות מניפולציות במידע. הן מביאות מידע חלקי,  מזיק, שקרי,…
האינטרס של הפירסומות הוא לגרום לנו לשלם והכל כשר מבחינת הגורמים המפרסמים

ויקי  היא תופעה מיוחדת בעולם האינטרנט שהוא עולם של חיות טרף פיננסיות.

אנחנו – כמעט כולנו – עובדים בהתנדבות והמטרה שלנו היא להגביר את הידע בעולם.

יש יחסית מעט מאוד אנשים שמקבלים משכורת מקרן ויקימדיה, אנשי מחשבים בעיקר.

אני ופרנסס האוגן נוסקות לתהילת עולם

רגיל
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/df/Frances_Haugen_C-SPAN_headshot.webp

ביום שני 4 באוקטובר שמעתי לראשונה את השם פרנסס האוגן.

מייד עטתי על ויקינתונים, לבדוק אם כבר קיים פריט.  

היה. והיו מקושרות אליו שתי שפות: אנגלית וצרפתית.

דבר ראשון – יצרתי את הערך בעברית. שפה שלישית בכל העולם. גאווה!

אחרכך הסתכלתי על התוכנית 60 דקות, כדי להבין קצת יותר לעומק.

והתחלתי לכתוב.

בסוף אותו ערב כשסיימתי את הכתיבה בעברית בפריט וויקינתונים הופיעה גם שפה נוספת – simple English.

למחרת בבוקר זה מה שהופיע בסטטיסטיקת הצפייה. 50 כניסות בלילה הראשון. לא רע.

שאלתי את אמיר אהרוני כמה כניסות הן שלי כעורכת וכמה של מתעניינים אחרים.

התשובה מרתקת, מתייחסת בדיוק לנושא שבגינו פרנסס האוגן "שרקה במשרוקית":

בעוד פייסבוק (וגוגל ואמאזון ונטפליקס וטוויטר ואפל … ועוד)  מחטטים לנו בחיים, עוקבים, מנטרים מנצלים לרעתנו את המידע שהם אוספים עלינו בהחבא – ויקיפדיה לא! כאן שומרים על פרטיותנו. אין לוויקי מידע מי כמה ולמה נכנסו לערך. *זה אחד היתרונות שלנו על פני שאר החברות הענקיות*!

למחרת מספר הכניסות לערך הזה יותר מהוכפל…

ביום-יומיים הבאים כמה עורכים עידכנו, תיקנו וערכו את מה שאני כתבתי בהתחלה.

עדיין ערך קצר, אבל לא רע.

כאן אפשר לראות שהעניין בערך הזה בעברית פחת תוך יום בלבד.

אבל בעולם הוא כנראה לא פוחת. היום הוא כתוב כבר ב-11 שפות.

50 הערכים שהייתי הראשונה לכתוב אותם בוויקיפדיה

רגיל

אני גאה:

אתמול כתבתי את הערך החמישים שלי בוויקיפדיה.
להבהרה: אלה לא ערכים "שלי" באמת, אין לאף אחד בעלות על ערכים ב-וויקי. אבל אני הכותבת הראשונה בכל אחד מהם.
אתם מוזמנים לבקר בדף המשתמשת שלי:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%AA:Sima_shimony

מה זה בעצם "לדעת"?

רגיל

”תארו לעצמכם עולם, שבו לכל אדם ואדם יש גישה חופשית לסך כל הידע האנושי“ אמר ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה.

המילה ויקיפדיה מורכבת משתי מילים: "וויקי" שמשמעו בשפה המדוברת בהוואי "מהיר" ו"אנציקלופדיה".

ויקיפדיה הושקה בינואר 2001. בהתחלה היתה רק ויקיפדיה האנגלית ומהר מאוד התווספו שאר השפות. כיום יש בוויקיפדיה כשלוש מאות שפות שונות.

גם כיום ויקיפדיה האנגלית היא העשירה מכל השפות ויש בה מעל ששה מליון ערכים. גרמנית היא השניה עם מעל שני מיליון ערכים והרחק מאחור משתרכות שאר השפות.

כדי לייעל את העידכונים בכל השפות הוקם מיזם ויקי-נתונים. זהו מאגר שלתוכו "שופכים" נתונים במרוכז וממנו כל ויקיפדיה מוזמנת "לשאוב" מידע בשפת הדיבור שלה. כך מידע שזמין בשפה אחת הופך להיות נגיש גם בשפות אחרות.

ויקי-נתונים מקרבת את ויקיפדיה למטרתה שהיא הפצת כל הידע האנושי לכל בני אנוש, בחינם, בלי פרסומת, בלי אינטרסים זרים, מידע נייטרלי שמיועד לכל אחת ולכל אחד בשפותיהם שלהם.

בסך הכל קיימים בכל השפות ביחד כ-20 מיליון ערכים. יש פחות חפיפה בין השפות ממה שהיינו משערים, כלומר יש בכל שפה הרבה ערכים שהם ייחודיים לתרבות ולהסטוריה של דוברי אותה שפה.

ויקיפדיה העברית הוקמה ביולי 2003. לוויקי-נתונים צפויה הרבה מאוד עבודה בוויקי הקטנה שלנו, שמכילה כיום בערך 300 אלף ערכים. זה לא מעט וכל הכבוד למתנדבים שמשקיעים בכך עבודה רבה, אבל מספר זה מתגמד לעומת "סך כל הידע האנושי".

אבל מה? – יש  בעברית סדרות שלמות של ערכים שאין להם מקבילים בשום שפה.

יש! יש מידע ייחודי בעברית.

להלן כמה פריטי מידע ייחודיים  לוויקיפדיה העברית:

"ביאה דרך אברים", "בעילת מצווה", "איסור משכב עם נידה" " שאר כסות ועונה".

והנה רשימה חלקית של ערכים אדומים, כלומר שעדיין לא נכתבו, אבל לדעת מישהו הם חסרים בוויקיפדיה:

"איסור עריות עם אשת האב", "איסור עריות עם האם", "איסור עריות עם (תקשיבו לזה!) בת אשתו או נכדתה" וגם "איסור עריות עם בתו או נכדתו".

יש בוויקיפדיה גם טבלה:  חייבי סקילה, חייבי שריפה, חייבי חנק, חייבי הרג.

להלן דוגמה לפתיח של אחד הערכים הייחודיים לשפתנו, הערך "בת כהן":

בת כהן היא בתו של כהן. כל עוד היא רווקה ושייכת לבית אביה היא רשאית לאכול תרומה וכן חזה ושוק. מאידך, אם היא נואפת עונשה חמור יותר משל בת ישראל: "את אביה היא מחללת באש תשרף".

בית דין של כהנים הקפיד שכתובת בת כהן בתולה תהיה בסכום לפחות כפול מסכום הכתובה המינימלי של בתולה בת ישראל.

תשאל את עצמה ותתמה הקוראת העברית: האמנם? האם זו תרומת השפה העברית ל"סך כל הידע האנושי"? האם לזה ייקרא ידע? אין ספק שלי, כך תחשוב הקוראה הנבוכה, לי הטקסט הזה לא מביא כל תועלת. נראה אף שהוא טומן בחובו אפשרות לנזק. הרי יש בממסד הדתי מי שאכן עושים שימוש בטקסט הזה בעולם הממשי, ולצורך כך הוא מופיע, לא כחלק מפולקלור עממי אלא כפריט מידע אותנטי.

מי שמפיצים את המידע הזר והמוזר בוויקיפדיה העברית, מידע שאין לו ולא כלום עם רוח החופש והשוויון, דווקא להם נחוץ מה  שיש לוויקיפדיה להציע: ידע חופשי, משוחרר מאיסורים והפחדות, במילים פשוטות –  השכלה. המטרה של ויקיפדיה העולמית היא בדיוק זאת: הפצת הידע, הגברת ההשכלה, כדי לתמוך להיטיב, לחזק את כל תושבי העולם (ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, בהרצאה ב-TED), כולל החרדים במדינת ישראל.

אולי במקום לשמר ולהפיץ חוקים דתיים ישנים וחשוכים עדיף שישכילו במידע כללי שמציעה ויקיפדיה כחלק מתפיסת עולם פלורליסטית ומכילה.

על הדרכים העקלקלות של ידיעות הכזב (fake news) בוויקיפדיה

רגיל

להלן מבט בפריט מידע אחד בהיסטוריית העריכה של מבצע שומר החומות. מדובר בשינויים שנערכו בשתיים או שלוש שורות מתוך תיבת המידע – info box – של הערך, שדנות בשאלה כמה ילדים נהרגו במהלך המבצע.  

בתאריך 22 במאי היה כתוב: "נהרגו כ-15 ילדים". לכך נוספה הערה דרוש מקור. מטרת ההערה היא לברר מהיכן מובא פריט המידע המדובר.

ב-23 במאי תוקן המידע כך: "מבין ההרוגים הפלסטינים 66 ילדים" בהערת השוליים הובאה הפנייה למקור הידיעה: סוכנות רויטרס.

למחרת עם  שחר תוקן הניסוח. כעת נכתב כך:

"מבין ההרוגים הפלסטינים כ-15 ילדים (לפי צה"ל), 66 (לפי משרד הבריאות הפלסטיני)" :

נוספו שתי הערות בסוגריים:

נאמר ש-לפי צה"ל נהרגו 15 ילדים פלסטינים.

נאמר שהמידע – שמפנה לסוכנות רויטרס – הוא מ"משרד הבריאות הפלסטיני"

בשני המקרים לא צויין מהיכן נלקח המידע שבתוך סוגריים.

ב-28 במאי נוסף מקור: עיתון הארץ מודיע על 69 ילדים שנהרגו במהלך המבצע, 2 ילדים ישראלים ו-67 פלסטינאים. נוספה מחדש ההערה דרוש מקור, כדי לברר מהיכן נשאב המידע שמיוחס לצה"ל.

וזה התיקון שנעשה בשעה 2:39 של ה-29 במאי:

מבין ההרוגים הפלסטינים כ-15 ילדים (לפי צה"ל) או 66 (לפי משרד הבריאות הפלסטיני).

עדיין אין מקור לידיעה שכתוב שהיא "לפי צה"ל" ואילו שני המקורות האחרים – סוכנות רויטרס ועיתון הארץ – מסוכמים כאילו היו מקור שלישי – משרד הבריאות הפלסטיני.

הטענה שלפי צה"ל נהרגו 15 ילדים בלבד נראית ידיעת כזב. עד רגע זה לא מובא שום מקור שמאשש אותה ולכן מסתבר כי מקומה בסל האשפה של ויקיפדיה. ואותו הדין לגבי התרגילים של עורכי ויקיפדיה, שמכניסים לסוגריים את ההסתייגויות וטענות השווא שלהם.

התיישנות מתוכננת או כשר אבל מסריח?

רגיל

התחלתי את המסע הזה מתוכנית רדיו מעולה ב-BBC. ואז קראתי בוויקיפדיה. כיוון שאז – 11.5.2015 – הערך היה קצרמר ולא משהו, החלטתי לטפל בו וזה מה שעשיתי וכולם היו מרוצים. אבל מה? במקביל  התחלתי גם להרחיב את הקטגוריה Planned obsolescence ב-וויקי-שיתוף Wikimedia Commons.

חברותי ואני הוספנו תמונות של מוצרים שמתקלקלים בקלות רבה בלי הצדקה.

לאחרונה יצרתי מצגת –  שאמורים לראות בצד שמאל של המסך, אבל עובד לא טוב לצערי. והמצגת הבלתי מוצלחת הזאת עוררה מה שהתחיל כדיון קטן בוויקיפדיה בעברית (ראו למטה, בפרק "פרסומת שלילית") והפך למגינת לבי לאירוע בינלאומי ב-וויקי-שיתוף.

לדעת הגברים שמגיבים פה כל התמונות שלי ושל החברות שלי הן לא התיישנות מתוכננת, אלא סתם התבלות בעקבות שימוש. בנוסף – הם טוענים שאין לעשות "פרסומת נגטיבית" לחברות שהמוצרים שלהן מוצגים כאן.

Clip1

 האטב הזה התפרק לשניים בפעם הראשונה שניסו להשתמש בו כדי לתלות את הכביסה!

A carabiner (mummy clip) with a broken pin

כל הכוח של השאקל השבור הזה, שאמור היה לשאת שקיות מהסופר, תלוי כנראה בחתיכת המתכת הקטנה בתמונה.

A cracked telephone screen

ומסך הטלפון הזה?

A plastic handle which came loose from the food processor bowl

והידית הזאת של המערבל?

"רכבת" בגרב

Torn nylon sock

כאשר חברת דופונט המציאה את גרבי הניילון ב-1940 הן היו כל כך עמידות שאפשר היה להשתמש בהן  לא רק כגרביים אלא גם בתור כבלים לגרירת מכוניות. ואז,  בעקבות הוראה מפורשת של היצרן, האיכות שלהן נפגמה בכוונת מכוון. (תיעוד כאן מהדקה ה-26).

באותו סרט (מדקה  8) מציגים מסמכי תאגיד שמוכיחים שייצור הנורות תוכנן במיוחד לצורך קיצור מלאכותי של חייהן.  (משום מה הסרט עם הכתוביות בעברית הוסר מהאתר של יס דוקו.)

ולמי שמתעניינת –  הרי לכן קורס שלם ומ-ר-ת-ק בנושא, של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה: The Men Who Made Us Spend חלק 1, 2, 3. אבל אין לי הוכחה כזאת לגבי כל המוצרים בתמונות. רק נסיון חיים וקצת הבנה בסיסית.

אז מה הם רוצים? האם אין מקום לשכל ישר? אם אסור לקרוא לזה התיישנות מתוכננת, שמא נייצר קטגוריה חדשה בוויקיפדיה, "כשר אבל מסריח"?

בוויקיפדיה עדיין אפשר לראות את מי שבאים לבנקאים. בגוגל ובפייסבוק כבר לא

רגיל

המשך הרשומה

האמנם צירוף מקרים?

רגיל

המשך הרשומה

הכירסום זוחל בתוכן החופשי בוויקישיתוף

רגיל

המשך הרשומה

ויקישיתוף Wikimedia Commons – בסכנה

רגיל

מאגר התמונות החופשיות העולמי – ויקישיתוף (ויקימדיה קומונס) תחת איום:
בית המשפט העליון בארה"ב החזיר לבעלות אלפי תמונות שהיו עד לא מזמן בשימוש חופשי.
מדי יום, עם הסרת הקבצים מהמאגר, נפגעים מאמרים בוויקיפדיה בכל השפות.

המשך הרשומה