ויקיפדיה במבט אישי

רגיל
נורמן רוקוול "הבעיה שכולנו חיים איתה"

בשנת 2010 שהינו בארצות הברית. יהודה קיבל מילגת פולברייט.

יהודה ושי עבדו ואני נשארתי בבית.

באחד הימים הראשונים לשהייה שלנו בקולג' פרופסור איימי קַמַרְדֶז, הבוסית של יהודה, ראשת החוג לחינוך הזמינה אותי לביקור במחלקת החינוך של הקולג'. על הקיר היתה התמונה הזאת.

איימי סיפרה לי על הרקע לתמונה. זה מאוד ריגש אותי. חזרתי לדירה שלנו בקולג' וראיתי שבעברית אין ערך כזה בוויקי.

רובי ברידג'ס נולדה ב‏ 8 בספטמבר 1954, שלושה ימים לפני. היא הייתה הילדה האפרו-אמריקאית הראשונה ששולבה ללמוד בבית הספר ביחד עם ילדים לבנים.

היא גרה בעיר ניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה בדרום ארצות הברית.

ביום הראשון ללימודים בשנת 1960 היא הגיעה לבית ספר שהיה עד אז ללבנים בלבד. היא הוסעה לביה"ס בצו בית המשפט הפדרלי ובניגוד לעמדת הממשל במדינת לואיזינה. ההתנגדות לאינטגרציה הייתה עזה מצד הורי התלמידים, הנהלת בית הספר וצוות המורים ומצד האוכלוסייה הלבנה בכלל.

ביום הראשון לשנת הלימודים הצטופפו מפגינים רבים מול שערי בית הספר. הם זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה ובעד הפרדה ודיקלמו חרוזים בעלי אופי גזעני. כל ההורים של ילדי כיתה א' הוציאו את ילדיהם מבית הספר ומנעו מהם להתחיל את שנת הלימודים.

ב-14 בנובמבר 1960, היום הראשון לשנת הלימודים, הגיעה רובי ברידג'ס ללימודים במכונית משוריינת שחורה, מלווה באמה ובארבעה מרשלים.

התחלתי לכתוב וזה הערך הראשון שכתבתי בוויקיפדיה.

אשר לתמונה :

ציור של נורמן רוקוול "הבעיה שכולנו חיים איתה"

רואים את הילדה בשמלה הלבנה שלה וסרטים בשיער ומחזיקה ספר. היא נראית כמו תלמידת כיתה א מושלמת אבל היא מוקפת במרשלים שמגנים עליה מפני ההורים הזועמים של התלמידים הלבנים. על הקיר רואים את העגבניות שזורקים לעברה.

דילמה ראשונה: האם לכתוב ישירות בוויקי, כך שכולם יכולים לראות מה אני עושה, לראות עבודה לא מוגמרת, טיוטתית, התלבטויות, הערות שאני כותבת לעצמי …  או לכתוב לעצמי בלבד, במסמך פרטי ולהעלות את הטקסט רק כשהוא נראה לי שלם.

אכן כשהעליתי את הערך מישהו מצא לנכון לנזוף בי אני לא זוכרת על מה.

מי שהציל אותי מהנזיפה היה אחד לירון דורפמן. לא הכרתי אותו אז, אבל כשאמרתי ליהודה את השם הוא אמר לי שנראה לו שזה תלמיד שלו מהמכללה האקדמית גליל מערבי. פניתי במייל ללירון ובדקתי איתו. ואכן, הוא היה תלמיד של יהודה. למעשה יהודה היה מי שלימד את לירון על ויקי וגם עד היום לירון הוא אחד העורכים הפעילים ביותר בוויקי העברית.

ככה התחלתי לכתוב בוויקי בעברית, כשאני באמריקה ולירון, התלמיד לשעבר של יהודה, מגן עלי מעורך אגרסיבי אנונימי.

2. נושא מאוד מאוד מפורסם כיום בארץ: קיימת מתיחות חריפה מאוד בין עורכי ויקי בעברית. יש אווירה של ביקורת הדדית מאוד מאוד קשה. זה גם בגלל דרישות איכות מחמירות אבל גם מאוד מקשה בעיקר על עורכים חדשים.

ניצן, ליאור ודני על הסירים. צילם: מאיר דרום. CC BY 3

 זו תמונה של מאיר דרום.

במשך השנה ששהינו שם הוזמנתי כמה פעמים לכיתות בקולג' כדי לספר על החינוך בקיבוץ. זה היה לי מאוד קשה באנגלית אבל עשיתי את זה.

נעזרתי בתמונה הזאת שמאיר שם באוסף תמונות שלו באינטרנט. המורים והתלמידים מאוד נהנו לשמוע מה עושים שלושת הילדים האלה בבגרותם:

ליאור – טייס

ניצן – איש מחשבים

דני – עורך דין

לקראת החזרה הביתה, בתור מתנת פרידה מהקולג כתבתי ערך שלם על החינוך המשותף בוויקי האנגלית. נתתי אותו לאיימי, הבוסית של יהודה שתבדוק אותו ותתקן מה שצריך.

זה ערך שעד היום קיים בוויקיפדיה באנגלית. מאוחר יותר תירגמתי אותו לעברית: חינוך משותף.

עניינים:

1. מאיר אישר לי להעלות את התמונה הזאת לוויקי והיא הפכה להיות ממש להיט. בשלב מסויים אפילו רצו להפוך אותה לתמונת החודש או משהו כזה, אבל הרעיון  נגנז. הייתה התנגדות "כי רואים לאחד הילדים".

2. אפשר לראות שלערך הזה נוספו עשרות תמונות. לא אני אספתי אותן. בוויקי בעברית הערך הפך להיות מאוד מאוד מבוקש כנראה על ידי בוגרי החינוך המשותף והרבה עורכים הוסיפו תמונות שקשורות לחינוך המשותף מהמון קיבוצים.

3. ברגע שהערך מופיע בוויקי הוא כבר לא של מי שכתב אותו. כל אחד יכול להוסיף, להעיר, לתקן לשנות. משהו שמאוד מיוחד לוויקיפדיה: ההיסטוריה של העריכה גלויה לכל. אפשר לראות מי כתבו מה כתבו, באיזה יום, באיזה שעה ומה בדיוק הם כתבו.

מוריה שלומות. צלם: חן אלון. CC BY 3

מוריה בת קיבוץ ברעם. הייתה יושבת ראש שלום עכשיו ועכשיו היא הקימה ארגון שקוראים לו הורים נגד מעצר ילדים.

למוריה עדיין אין ערך בוויקיפדיה אבל אני הכנתי את התשתית לערך שוודאי ייכתב בעתיד, על ידי או על ידי מישהי אחרת.

הכנת התשתית במקרה זה כוללת את המרכיבים הבאים:

  1. תמונה בוויקישיתוף שהוא מאגר התמונות הענקי של ויקיפדיה. כיום יש בוויקישיתוף מעל 83 המיליון תמונות, קבצי קול, סרטונים. בעיקר תמונות. ביקשתי ממוריה תמונה שלה והעליתי אותה לוויקי שיתוף.

יצרתי דף ויקינתונים מאגר הנתונים של ויקיפדיה.
משהו חשוב על ויקינתונים:
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה רב לשונית. כרגע יש כנראה 327 שפות שהיא כתובה בהן.
ויקינתונים היא מאגר הנתונים של כל השפות האלה.
למשל תל אביב:
יש 139 שפות מתוך ה-327 שפות של ויקי שיש בהן את הערך תל-אביב.
בכולן צריך להיות כתוב מידע אנציקלופדי בסיסי:
איפה העיר תל-אביב נמצאת?
כמה תושבים יש בה? 
מי ראש העיר?

אז בוויקי נתונים מאוחסנים הנתונים הבסיסיים האלה ועוד רבים כמוהם  ומשם כל השפות מוזמנות לדלות אותם, כל אחד בשפה שלו.

קיבוץ אילון, צילום מרכס אדמית, 2010 צלם: ברי"א, CC BY 3.0

חשוב:

מידע במיזמי ויקימדיה כולו כולו חופשי לשימוש כל אחד.
אנחנו קהילת המידע החופשי אנחנו דוגלים ב[כך שיהיה מידע זמין בלי עלות ואיכותי לכולם בכל העולם.
בשונה לעולם המסחרי אנחנו לא אינטרסנטים ולא משמשים פלטפורמה לפירסום.
פרסומות עושות מניפולציות במידע. הן מביאות מידע חלקי,  מזיק, שקרי,…
האינטרס של הפירסומות הוא לגרום לנו לשלם והכל כשר מבחינת הגורמים המפרסמים

ויקי  היא תופעה מיוחדת בעולם האינטרנט שהוא עולם של חיות טרף פיננסיות.

אנחנו – כמעט כולנו – עובדים בהתנדבות והמטרה שלנו היא להגביר את הידע בעולם.

יש יחסית מעט מאוד אנשים שמקבלים משכורת מקרן ויקימדיה, אנשי מחשבים בעיקר.

54 השנים הראשונות – מדריך מקוצר לכיבוש צבאי

רגיל

הסרט הזה לא זכה בשום תמיכה מהמדינה.
אף גורם ישראלי לא השקיע בו כסף.
זה סרט נורא.
אני לא ממליצה לצפות בסרט הזה.
מצפייה בסרט הזה נחלצתי חבולה.
לא לא. אל תצפו בסרט הזה.
הוא נורא.
אסור לדעת את האמת הזאת.
היא יותר מדי כואבת.

ואחרי שאמרתי את כל זה
ואחרי שהאזנתי לדיון בסרט הזה

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏6‏ אנשים‏ ו‏טקסט שאומר '‏54 השנים הראשונות السنوات ال 54 الأولى מדריך מקוצר לכיבוש צבאי دليل مختصر لإحتلال عسكري Benyair Michael @1benyair צפיתי עכשיו בסרטו של אבי מוגרבי 54" השנים מקוצר לכיבוש צבאי. סרט קשה הראשונות" מדריך וווקבת על פעילתתנו •×חצרנו המציב מראה קרה האחורית "הארץ המוטחחת" נכדינו ויינננו לא ייינו מה עשינו שם. אירוע זום לרגל סרטו החדש של אבי מוגרבי עו"ד מיכאל ספפד פרופסור חיים וייס חככגי לסקי בההתפפות אבי מוגרבי מנחה איריס לעאל‏'‏‏
כתבתי את הערך הזה בוויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/54_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
כי חייבות חייבות חייבות לדעת!

הטמטום שמשדרים הערוצים הרשמיים של מדינת ישראל,
הסחת הדעת, כתבות משעממות חסרות כל ערך,
סדר היום החלול והמבזה…אנחנו ראויים ליותר.
ותודה ענקית לאמיצים ולאמיצות שמעמידים את המראה הזאת מול הפנים שלנו.

https://m.facebook.com/watch/?v=328080992429652&_rdr
קישור לסרט באורך מלא

אני ופרנסס האוגן נוסקות לתהילת עולם

רגיל
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/df/Frances_Haugen_C-SPAN_headshot.webp

ביום שני 4 באוקטובר שמעתי לראשונה את השם פרנסס האוגן.

מייד עטתי על ויקינתונים, לבדוק אם כבר קיים פריט.  

היה. והיו מקושרות אליו שתי שפות: אנגלית וצרפתית.

דבר ראשון – יצרתי את הערך בעברית. שפה שלישית בכל העולם. גאווה!

אחרכך הסתכלתי על התוכנית 60 דקות, כדי להבין קצת יותר לעומק.

והתחלתי לכתוב.

בסוף אותו ערב כשסיימתי את הכתיבה בעברית בפריט וויקינתונים הופיעה גם שפה נוספת – simple English.

למחרת בבוקר זה מה שהופיע בסטטיסטיקת הצפייה. 50 כניסות בלילה הראשון. לא רע.

שאלתי את אמיר אהרוני כמה כניסות הן שלי כעורכת וכמה של מתעניינים אחרים.

התשובה מרתקת, מתייחסת בדיוק לנושא שבגינו פרנסס האוגן "שרקה במשרוקית":

בעוד פייסבוק (וגוגל ואמאזון ונטפליקס וטוויטר ואפל … ועוד)  מחטטים לנו בחיים, עוקבים, מנטרים מנצלים לרעתנו את המידע שהם אוספים עלינו בהחבא – ויקיפדיה לא! כאן שומרים על פרטיותנו. אין לוויקי מידע מי כמה ולמה נכנסו לערך. *זה אחד היתרונות שלנו על פני שאר החברות הענקיות*!

למחרת מספר הכניסות לערך הזה יותר מהוכפל…

ביום-יומיים הבאים כמה עורכים עידכנו, תיקנו וערכו את מה שאני כתבתי בהתחלה.

עדיין ערך קצר, אבל לא רע.

כאן אפשר לראות שהעניין בערך הזה בעברית פחת תוך יום בלבד.

אבל בעולם הוא כנראה לא פוחת. היום הוא כתוב כבר ב-11 שפות.

50 הערכים שהייתי הראשונה לכתוב אותם בוויקיפדיה

רגיל

אני גאה:

אתמול כתבתי את הערך החמישים שלי בוויקיפדיה.
להבהרה: אלה לא ערכים "שלי" באמת, אין לאף אחד בעלות על ערכים ב-וויקי. אבל אני הכותבת הראשונה בכל אחד מהם.
אתם מוזמנים לבקר בדף המשתמשת שלי:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%AA:Sima_shimony

החזיריה הפיננסית – פוסט בהמשכים

רגיל

התחלה – 3 באוגוסט 2021

כבר שבוע שאני לא מצליחה להתקין את האפליקציה של כרטיסי אשראי לישראל.

אני לא מצליחה לטפל בעניינים שלי ומהבנק לא עונים. כבר שבוע שהאתר שולח לי הודעות שגיאה.

המשיבון אומר (למדתי בעלפה!) "כדי לקצר את זמן הטיפול נא להכין ספרות בכרטיס האשראי". לקצר את זמן הטיפול? אני ממתינה 40 דקות על הקו כדי שיענו לי שאין תשובה!

לקצר את זמן הטיפול עאלק! כאל – מה שרע מאוד בשבילי.


כעבור 5 ימים – 8 באוגוסט


העניין שלי לא טופל. כבר עברתי 4 פקידות: שרה, נוי, מאור והיום נועה.

נועה הבטיחה שהעניין יטופל ב-17.8.2021 וזה למרות שהודיעו לי לפני שבוע שהם מחוייבים לתשובה תוך עשרה ימים.

אבל גם בזה הם לא עומדים.


אחרי עוד חמישה ימים, 13 באוגוסט

בחיי ליצנים ויזה כאל האלה. גם נתנו לעצמם מחמאה וגם קישטו לי את השם שלי בסימן פיסוק.

וכל זה כנראה גרם להם שמחה.

!

This image has an empty alt attribute; its file name is d79bd790d79c2.jpg

עדכון 16 באוגוסט

היום חזרה אלי שרה, המשיבה הראשונה מתוך 4 שזכיתי להכיר, שרה, מאור. מישהי והילה.

בעזרתה הצלחתי להתקין את האפליקציה בטלפון. סתם לנקות את ה-קאש. לצורך זה המתנתי שבועיים.

אבל עכשיו, כשניסיתי להיכנס לחשבון קיבלתי הודעת שגיאה שמצורפת להלן. לגבי התקלה במחשב הטכנאים החוצפנים מוסרים שהבעיה ב-איי.פי שלי. שאחליף איי.פי.

מי רוצה לעשות עסקים עם אנשים שחושבים שהלקוחות שלהם מטומטמים?


עדכון 18 באוגוסט

פרק נוסף בחוויית ויזה :

היום זכיתי לשוחח עם איש צוות התמיכה ששמו נוב. כיוון שאני לא מצליחה לנהל את ענייני לבד אז ביקשתי מנוב שישלח לי את רשימת הפעולות האחרונות שלי, כדי לבדוק מה קורה בחשבון הבנק.

נוב החמוד בירר איתי מה כתובת המייל שלי והודיע ששלח את הנתונים במייל.

את המייל אכן קיבלתי, אבל כדי לפתוח אותו אני צריכה לקבל מהם אס.אם.אס, כנראה ליתר כיסוי תחת. בכל אופן שוב נכשלתי. זהו. עוד יום עבר בשיחות עקרות


30 באוגוסט

רק מדווחת: היו איזה יומיים שהצלחתי להיכנס לאפליקציה של כאל. לא עוד. וגם במחשב לא. הם באמת ראויים לרחמים, או שהם עושים עלי את הסיבוב?

the joke is on me,


עידכון 9 בספטמבר

אין לי מושג אם זה שייך לטירטור שאני עוברת עם החברה הזאת – אבל בימים האחרונים התבצעו קניות בכרטיס כאל שלי, אין לי מושג על ידי מי.

כעת החברה המטורללת הזאת מחזיקה אותי על הטלפון – כרגע 54 דקות ברציפות – כשאני מתבקשת לחפש לי מישהו בחברה לדווח לו איזה עסקאות אני לא מאשרת

.


דיווח 20 בספטמבר

המשך הטירטור עם המידע על כרטיס האשראי שנפרץ, הפעם מצד הבנק שלי – מזרחי. בשום אופן לא מצליחה לחדש את כל הפעילות שלי, בגלל שאין לי כרטיס אשראי.





כל המנויים שלי מופסקים בזה אחר זה, אין לי אפשרות לשלם, פשוט לא שמים עלי ולא איכפת, לא לחברת האשראי ולא לבנק.

חזירים.

מה זה בעצם "לדעת"?

רגיל

”תארו לעצמכם עולם, שבו לכל אדם ואדם יש גישה חופשית לסך כל הידע האנושי“ אמר ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה.

המילה ויקיפדיה מורכבת משתי מילים: "וויקי" שמשמעו בשפה המדוברת בהוואי "מהיר" ו"אנציקלופדיה".

ויקיפדיה הושקה בינואר 2001. בהתחלה היתה רק ויקיפדיה האנגלית ומהר מאוד התווספו שאר השפות. כיום יש בוויקיפדיה כשלוש מאות שפות שונות.

גם כיום ויקיפדיה האנגלית היא העשירה מכל השפות ויש בה מעל ששה מליון ערכים. גרמנית היא השניה עם מעל שני מיליון ערכים והרחק מאחור משתרכות שאר השפות.

כדי לייעל את העידכונים בכל השפות הוקם מיזם ויקי-נתונים. זהו מאגר שלתוכו "שופכים" נתונים במרוכז וממנו כל ויקיפדיה מוזמנת "לשאוב" מידע בשפת הדיבור שלה. כך מידע שזמין בשפה אחת הופך להיות נגיש גם בשפות אחרות.

ויקי-נתונים מקרבת את ויקיפדיה למטרתה שהיא הפצת כל הידע האנושי לכל בני אנוש, בחינם, בלי פרסומת, בלי אינטרסים זרים, מידע נייטרלי שמיועד לכל אחת ולכל אחד בשפותיהם שלהם.

בסך הכל קיימים בכל השפות ביחד כ-20 מיליון ערכים. יש פחות חפיפה בין השפות ממה שהיינו משערים, כלומר יש בכל שפה הרבה ערכים שהם ייחודיים לתרבות ולהסטוריה של דוברי אותה שפה.

ויקיפדיה העברית הוקמה ביולי 2003. לוויקי-נתונים צפויה הרבה מאוד עבודה בוויקי הקטנה שלנו, שמכילה כיום בערך 300 אלף ערכים. זה לא מעט וכל הכבוד למתנדבים שמשקיעים בכך עבודה רבה, אבל מספר זה מתגמד לעומת "סך כל הידע האנושי".

אבל מה? – יש  בעברית סדרות שלמות של ערכים שאין להם מקבילים בשום שפה.

יש! יש מידע ייחודי בעברית.

להלן כמה פריטי מידע ייחודיים  לוויקיפדיה העברית:

"ביאה דרך אברים", "בעילת מצווה", "איסור משכב עם נידה" " שאר כסות ועונה".

והנה רשימה חלקית של ערכים אדומים, כלומר שעדיין לא נכתבו, אבל לדעת מישהו הם חסרים בוויקיפדיה:

"איסור עריות עם אשת האב", "איסור עריות עם האם", "איסור עריות עם (תקשיבו לזה!) בת אשתו או נכדתה" וגם "איסור עריות עם בתו או נכדתו".

יש בוויקיפדיה גם טבלה:  חייבי סקילה, חייבי שריפה, חייבי חנק, חייבי הרג.

להלן דוגמה לפתיח של אחד הערכים הייחודיים לשפתנו, הערך "בת כהן":

בת כהן היא בתו של כהן. כל עוד היא רווקה ושייכת לבית אביה היא רשאית לאכול תרומה וכן חזה ושוק. מאידך, אם היא נואפת עונשה חמור יותר משל בת ישראל: "את אביה היא מחללת באש תשרף".

בית דין של כהנים הקפיד שכתובת בת כהן בתולה תהיה בסכום לפחות כפול מסכום הכתובה המינימלי של בתולה בת ישראל.

תשאל את עצמה ותתמה הקוראת העברית: האמנם? האם זו תרומת השפה העברית ל"סך כל הידע האנושי"? האם לזה ייקרא ידע? אין ספק שלי, כך תחשוב הקוראה הנבוכה, לי הטקסט הזה לא מביא כל תועלת. נראה אף שהוא טומן בחובו אפשרות לנזק. הרי יש בממסד הדתי מי שאכן עושים שימוש בטקסט הזה בעולם הממשי, ולצורך כך הוא מופיע, לא כחלק מפולקלור עממי אלא כפריט מידע אותנטי.

מי שמפיצים את המידע הזר והמוזר בוויקיפדיה העברית, מידע שאין לו ולא כלום עם רוח החופש והשוויון, דווקא להם נחוץ מה  שיש לוויקיפדיה להציע: ידע חופשי, משוחרר מאיסורים והפחדות, במילים פשוטות –  השכלה. המטרה של ויקיפדיה העולמית היא בדיוק זאת: הפצת הידע, הגברת ההשכלה, כדי לתמוך להיטיב, לחזק את כל תושבי העולם (ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, בהרצאה ב-TED), כולל החרדים במדינת ישראל.

אולי במקום לשמר ולהפיץ חוקים דתיים ישנים וחשוכים עדיף שישכילו במידע כללי שמציעה ויקיפדיה כחלק מתפיסת עולם פלורליסטית ומכילה.

על הדרכים העקלקלות של ידיעות הכזב (fake news) בוויקיפדיה

רגיל

להלן מבט בפריט מידע אחד בהיסטוריית העריכה של מבצע שומר החומות. מדובר בשינויים שנערכו בשתיים או שלוש שורות מתוך תיבת המידע – info box – של הערך, שדנות בשאלה כמה ילדים נהרגו במהלך המבצע.  

בתאריך 22 במאי היה כתוב: "נהרגו כ-15 ילדים". לכך נוספה הערה דרוש מקור. מטרת ההערה היא לברר מהיכן מובא פריט המידע המדובר.

ב-23 במאי תוקן המידע כך: "מבין ההרוגים הפלסטינים 66 ילדים" בהערת השוליים הובאה הפנייה למקור הידיעה: סוכנות רויטרס.

למחרת עם  שחר תוקן הניסוח. כעת נכתב כך:

"מבין ההרוגים הפלסטינים כ-15 ילדים (לפי צה"ל), 66 (לפי משרד הבריאות הפלסטיני)" :

נוספו שתי הערות בסוגריים:

נאמר ש-לפי צה"ל נהרגו 15 ילדים פלסטינים.

נאמר שהמידע – שמפנה לסוכנות רויטרס – הוא מ"משרד הבריאות הפלסטיני"

בשני המקרים לא צויין מהיכן נלקח המידע שבתוך סוגריים.

ב-28 במאי נוסף מקור: עיתון הארץ מודיע על 69 ילדים שנהרגו במהלך המבצע, 2 ילדים ישראלים ו-67 פלסטינאים. נוספה מחדש ההערה דרוש מקור, כדי לברר מהיכן נשאב המידע שמיוחס לצה"ל.

וזה התיקון שנעשה בשעה 2:39 של ה-29 במאי:

מבין ההרוגים הפלסטינים כ-15 ילדים (לפי צה"ל) או 66 (לפי משרד הבריאות הפלסטיני).

עדיין אין מקור לידיעה שכתוב שהיא "לפי צה"ל" ואילו שני המקורות האחרים – סוכנות רויטרס ועיתון הארץ – מסוכמים כאילו היו מקור שלישי – משרד הבריאות הפלסטיני.

הטענה שלפי צה"ל נהרגו 15 ילדים בלבד נראית ידיעת כזב. עד רגע זה לא מובא שום מקור שמאשש אותה ולכן מסתבר כי מקומה בסל האשפה של ויקיפדיה. ואותו הדין לגבי התרגילים של עורכי ויקיפדיה, שמכניסים לסוגריים את ההסתייגויות וטענות השווא שלהם.

אביגדור ליברמן והתיישנות מתוכננת

רגיל

השבוע הופיע מאמר בהארץ:

מרד המכשירים החשמליים

האדם כבר הנחית גישושית על המאדים, אך טרם יצר מדיח שיוציא כלים נקיים. המדיחים אינם לבד – בני הדור הצעיר של המכשירים החשמלניים, בניגוד להוריהם, הם עדינים, מפונקים ומסרבים למלא את תפקידם

קראתי, נהניתי והוספתי תגובה, יעני טוקבק – (מספר 4) ששם המלצתי לקרוא את הערך התיישנות מתוכננת בוויקיפדיה, שעוסק בדיוק בעניין המצער שנדון בכתבה. איש לא הגיב על מה שכתבתי. מישהו סימן "אוהב" ומישהו סימן "לא אוהב". זה הכל.

למחרת בדקתי את הכניסות לערך התיישנות מתוכננת ותראו איך הגראף נראה:

גראף

 ככל הנראה למרות שאיש לא הגיב, בכל זאת כ-27 אנשים מעל לממוצע היומי נכנסו לערך בעקבות הטוקבק בהארץ. כמו שאתם רואים מדי יום נכנסים לערך הזה בין 3-5 אנשים. זה הכל. לא הרבה. לערך אביגדור ליברמן יש בכל יום בין 500-1000 כניסות.

תארו לכם איזה עולם היה לנו לוא זה היה להיפך, כלומר, היתה ערנות והתעניינות עצומה בהתיישנות מתוכננת ורק מעטים היו מתעניינים בליברמן.

ליברמן

התיישנות מתוכננת או כשר אבל מסריח?

רגיל

התחלתי את המסע הזה מתוכנית רדיו מעולה ב-BBC. ואז קראתי בוויקיפדיה. כיוון שאז – 11.5.2015 – הערך היה קצרמר ולא משהו, החלטתי לטפל בו וזה מה שעשיתי וכולם היו מרוצים. אבל מה? במקביל  התחלתי גם להרחיב את הקטגוריה Planned obsolescence ב-וויקי-שיתוף Wikimedia Commons.

חברותי ואני הוספנו תמונות של מוצרים שמתקלקלים בקלות רבה בלי הצדקה.

לאחרונה יצרתי מצגת –  שאמורים לראות בצד שמאל של המסך, אבל עובד לא טוב לצערי. והמצגת הבלתי מוצלחת הזאת עוררה מה שהתחיל כדיון קטן בוויקיפדיה בעברית (ראו למטה, בפרק "פרסומת שלילית") והפך למגינת לבי לאירוע בינלאומי ב-וויקי-שיתוף.

לדעת הגברים שמגיבים פה כל התמונות שלי ושל החברות שלי הן לא התיישנות מתוכננת, אלא סתם התבלות בעקבות שימוש. בנוסף – הם טוענים שאין לעשות "פרסומת נגטיבית" לחברות שהמוצרים שלהן מוצגים כאן.

Clip1

 האטב הזה התפרק לשניים בפעם הראשונה שניסו להשתמש בו כדי לתלות את הכביסה!

A carabiner (mummy clip) with a broken pin

כל הכוח של השאקל השבור הזה, שאמור היה לשאת שקיות מהסופר, תלוי כנראה בחתיכת המתכת הקטנה בתמונה.

A cracked telephone screen

ומסך הטלפון הזה?

A plastic handle which came loose from the food processor bowl

והידית הזאת של המערבל?

"רכבת" בגרב

Torn nylon sock

כאשר חברת דופונט המציאה את גרבי הניילון ב-1940 הן היו כל כך עמידות שאפשר היה להשתמש בהן  לא רק כגרביים אלא גם בתור כבלים לגרירת מכוניות. ואז,  בעקבות הוראה מפורשת של היצרן, האיכות שלהן נפגמה בכוונת מכוון. (תיעוד כאן מהדקה ה-26).

באותו סרט (מדקה  8) מציגים מסמכי תאגיד שמוכיחים שייצור הנורות תוכנן במיוחד לצורך קיצור מלאכותי של חייהן.  (משום מה הסרט עם הכתוביות בעברית הוסר מהאתר של יס דוקו.)

ולמי שמתעניינת –  הרי לכן קורס שלם ומ-ר-ת-ק בנושא, של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה: The Men Who Made Us Spend חלק 1, 2, 3. אבל אין לי הוכחה כזאת לגבי כל המוצרים בתמונות. רק נסיון חיים וקצת הבנה בסיסית.

אז מה הם רוצים? האם אין מקום לשכל ישר? אם אסור לקרוא לזה התיישנות מתוכננת, שמא נייצר קטגוריה חדשה בוויקיפדיה, "כשר אבל מסריח"?