השבוע הופיע מאמר בהארץ:

מרד המכשירים החשמליים

האדם כבר הנחית גישושית על המאדים, אך טרם יצר מדיח שיוציא כלים נקיים. המדיחים אינם לבד – בני הדור הצעיר של המכשירים החשמלניים, בניגוד להוריהם, הם עדינים, מפונקים ומסרבים למלא את תפקידם

קראתי, נהניתי והוספתי תגובה, יעני טוקבק – (מספר 4) ששם המלצתי לקרוא את הערך התיישנות מתוכננת בוויקיפדיה, שעוסק בדיוק בעניין המצער שנדון בכתבה. איש לא הגיב על מה שכתבתי. מישהו סימן "אוהב" ומישהו סימן "לא אוהב". זה הכל.

למחרת בדקתי את הכניסות לערך התיישנות מתוכננת ותראו איך הגראף נראה:

 ככל הנראה למרות שאיש לא הגיב, בכל זאת כ-27 אנשים מעל לממוצע היומי נכנסו לערך בעקבות הטוקבק בהארץ. כמו שאתם רואים מדי יום נכנסים לערך הזה בין 3-5 אנשים. זה הכל. לא הרבה. לערך אביגדור ליברמן יש בכל יום בין 500-1000 כניסות.

תארו לכם איזה עולם היה לנו לוא זה היה להיפך, כלומר, היתה ערנות והתעניינות עצומה בהתיישנות מתוכננת ורק מעטים היו מתעניינים בליברמן.