קינדל ופו הדב

רגיל

משגונב לאוזנו של הג'נטלמן אלן אלכסנדר מילן שמזהים אותו בעיקר עם ויני הפו הוא נעלב בסגנון אנגלי יבשושי ומריר. לג'נטלמן מילן היו פרטנזיות לכתיבה ספרותית נשגבה ורק מעט זמן לבלות עם ילדו כריסטופר רובין. פו הדב השתרוול לו כמוצר לואי.

אני חושבת על החבר א.א. מילן בכל פעם שאני רואה את השאלות שמגיעות לבלוג הזה מגוגל. כמעט כולן עוסקות רק בקינדל.

העובדה שהנושא הזה כלכך פופולארי היתה מזמן צריכה לעורר את המו"לים הישראליים מתרדמתם: קוראי העברית משוועים לספר אלקטרוני ראוי לשמו. יש ביקוש רב. איפה ההיצע?!

אז הנה פרק נוסף בסדרת התובנות על חוויית הקריאה בקינדל.

קינדל בספריות

חברת אמאזון הודיעה במהלך חודש אפריל שהיא מתחילה לאפשר לספריות להשאיל ספרי קינדל לקוראיהן. אפשר יהיה לקרוא את הספרים במכשירי קינדל מכל הדורות וגם באפליקציות שמאפשרות קריאת ספרי קינדל באייפד, אייפון אנדרויד וגם סתם במחשב. הנה הצ'ופרים: הקורא יוכל לסמן לעצמו הערות  בספר המושאל. אם הוא או היא ישאלו שוב את אותו ספר בספריה – ההערות שלהם יהיו זמינות לשימושם. כך גם אם יחליטו לקנות את הספר באמאזון – הוא כבר יכיל את כל הערותיהם.

עברית בקינדל

אני מספרת על הקינדל שבידי – קינדל 3 – והנסיונות שעשיתי ללמד אותו עברית. מאוד יתכן שהמידע הזה לא מייצג את המצב העדכני ביותר בארץ.

כן, אפשר  לקרוא עברית בקינדל, אבל זה מאוד לא נוח. לא טבעי לקינדל.

עברית בקינדל

אפשר להעלות קבצים בעברית לקינדל אבל העסק לא נראה מתאים. עדיין.

בכל מקרה אי אפשר לבצע חיפושים בטקסט ואי אפשר להדגיש ואין מילון – – – אז זה לא זה.

ספרים באנגלית – עדיף בקינדל

אתמול קיבלתי בהשאלה מחברה ספר. כזה עשוי נייר, שמדפדפים בו. לאחר שקראתי את ההתחלה וראיתי שאכן ארצה להמשיך בקריאה – רכשתי את הספר לקינדל. כמה סיבות לדבר:

  1. הספר הפיזי כזה יפה, כאילו אף אחד לא עשה בו שימוש עדיין. חששתי לקלקל.
  2. בקינדל הוא עולה רק 9.99 דולר (הספר מנייר עולה 19.99$)
  3. אפשר לכתוב הערות בספר המקונדל.
  4. יש בקינדל גישה לרשימת המשפטים שקיבלו הכי הרבה הדגשות על ידי קוראים קודמים.
    דוגמה:

    משפט מודגש

    קצת קשה לראות אבל המשפט הזה הודגש על ידי 17 קוראים לפני. אני לא יודעת מי הם ומה האינטרסים או ההבנה שלהם, אבל זה משמש מעין שרות תימצות שיתופי לספר. בנוסף לזה אני יכולה להוסיף את ההדגשות וההערות שלי.

  5. הרבה יותר נוח להחזיק קינדל, בעיקר אם האלטרנטיבה היא ספר שמן בכריכה רכה.

יש גם חסרונות. כמובן:

  1. הספר בקינדל עולה כסף. אפילו אם פחות מספר פיזי, בכל זאת עולה.
  2. אני חושבת שאי אפשר לעשות החלפות בקינדל. קניתי, זה שלי וזהו. עכשיו המצב משתנה, כי אפשר לשאול בספריה. מקוה שבקרוב גם בארץ.
  3. בכלל, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של קריאת ספרים משתנות: אין אפשרות להניח ספר על השולחן ולשוחח עליו עם מי שבמקרה מזדמן לקפה. הכריכה, העובי, המוציא לאור, הפונט – כולם בעלי משמעות לקריאה – ולא עוד. מה יבוא במקומם?

מה קורה כשהסימניה נופלת

בספר הפיזי – נפלה הסימניה – יש טריקים לגלות את המיקום  שלה: למשל לפי המקום שהספר נפתח בו בקלות או בערך לפי מספר העמודים או אולי בכלל אוזן מקופלת בדף?

אם איבדתי את המקום שלי בקינדל – זו יכולה להיות צרה צרורה. אין מקום פיזי לפתוח בו את הספר בערך. בספרים החדשים שבקינדל יש מספרי עמודים אבל הם יועילו רק במקרה הקלוש שבו אזכור באיזה עמוד הייתי. ואין שום סיבה לזכור זאת בקינדל, כי הוא תמיד נפתח בעמוד האחרון אליו הגעתי עד עתה.

בנוסף – יש הרבה פחות שורות במסך והרבה פחות  מלים בשורה ולכן החיפוש דורש הרבה יותר דפדוף קדימה ואחורה; אין מקום קבוע במסך. יש מספרי locations ויש אחוזים, אבל בשביל להיעזר בהם צריך לזכור אותם מראש.

יש טכניקות אחרות למצוא את המיקום בקינדל:

  1. לחזור לתוכן העניינים ומשם לנווט
  2. להקליד מילה שהופיעה בדף המבוקש, לחפש אותה בספר ולקלוע למיקום המתאים
  3.  להגיע לרשימת המשפטים המודגשים …. ומהם – למשפט המודגש האחרון המוכר.

ומה יקרה כשיפול האסימון

אילו הייתי א.א. מילן הייתי יודעת מה יקרה כשייפול האסימון והאנשים המוכשרים באמת יתחילו לכתוב ספרים עבור הקינדל. עד עכשיו עדיין כל הספרים שקראתי הם כאילו באמת כתובים על נייר. זה מזכיר את המצב שהיה עם המעבר ממכונת הכתיבה למחשב, כשעדיין לא היינו מודעים לעובדה שהפן הטכני של המעבר מכתיבה להקלדה פחות מעניין מהמהפכה התוכנית שלפתחנו.

רמזים קטנים שעולים על הדעת:

קישורים

תארו לכם שפו יציע על ההתחלה לבחירתנו –

איורים של שפארד או של וולט דיסני?

כאן יהיו עלויות חדשות להפקה, שקשורות בזכויות יוצרים.

גודל וצבע הפונט

יכול להיות שהפונט שלפונט פויהיה כזה ושל כזה.

כרגע עדיין אין צבעים ואין פונטים בקינדל אבל הגיוני שפונט, צבע וצורה יקבלו משמעות תוכנית כאשר ההפקה שלהם לא תהיה מרכיב בעלות הספר.

וגם

כמובן – פו ישיר, העלילה תהיה מזוגזגת … ננייח – פו ייתקע בדלת דווקא בכניסה לבית של שפן, בעקבות כך הוא יחליט שהוא עושה דיאטה, יאכל דבש וקצפת בלי סוכר (איחס) ואז בדרכו החוצה הוא ירחף לעץ של הדבורים…  וכמו שאמרתי – אני לא א.א. מילן. אבל אני יודעת להגיד שזה יהיה

יוץ

תגובה אחת »

  1. הי, סימה
    אני עוקבת אחרי העידכונים שלך לגבי הקורא האלקטרוני ומחכה ליום שתגידי: זהו ! אפשר לקרא בקלות בעברית.
    מה שבטוח הוא – שהמשיח כבר בפתח.

  2. סימה, עוררת בי הרבה מחשבות.
    ככותבת, חשבתי לא פעם על כתיבה מותאמת טכנולוגיה. אפשר לראות זאת בספורי ילדים באיי-פד. עוד לא ראיתי ספר למבוגרים שבנוי כך, לא בעברית.

    מענין בתוך כמה זמן עניין הקוראים האלקטרוניים בעברית יתפוס.

  3. תודה הדס,
    אני לא מכירה את האיי-פד.
    אשמח לראות ספר כזה.
    … וגם לכתוב.
    להתראות, סימה

  4. סימה שלום,
    קראתי את דבריך ויש לי כמה שאלות:
    השאלה הראשונה היא – האם זה בכלל בסדר לך שאשאל אותך?
    אם התשובה היא כן ( אני כמובן מוכנה לשלם) אשמח אם תצרי איתי קשר אפילו ברגע זה!
    קוראים לי רות תל-צור והספר שלי "ירח מואר – בקרת איכות חיים", שיצא לאור בעברית, תורגם לאנגלית ואני נמצאת בקשר עם אמזון במטרה למכרו כקינדל.
    כאמור, יש לי מספר שאלות.
    אני בתל-אביב בטלפון 03.5467090
    תודה וכל טוב,
    רותי.

כתיבת תגובה